כורכום

צמח הכורכום משמש ברפואה העממית במשך אלפי שנים, לצד היותו רכיב מזון, תבלין ופיגמנט מקובל. הוא נפוץ במיוחד ברפואה ההודית המסורתית, האיורוודה. קנה השורש של הכורכום, ממשפחת הזנגביליים, מכיל קבוצה ענפה של חומרים פעילים, שהמוביל בהם הוא הכורכומין, תרכובת פוליפנוליות המעניקה לכורכום את צבעו הכתום. השימוש הרפואי בכורכום מעורר עניין גם ברפואה המערבית והצמח נחקר רבות בשנים האחרונות. מחקרים מוכיחים את תכונותיו כנוגד דלקת ונוגד חמצון, תורם לוויסות חיסון, לשמירה על רמה תקינה של שומנים וכולסטרול בדם, מסייע לפעילות תקינה של מערכת הלב וכלי הדם, להליך התחדשות רקמות ומהווה גורם אפקטיבי בהגנה על הכבד. כבר בשנת 1930 החלו לחקור את השפעת הכורכומין בשיטות מחקר מערביות מדעיות ועד כה פורסמו למעלה מ-6,000 מחקרים בנוגע לפעילותו הפרמקולוגית. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי זמינותו הביולוגית של הכורכומין נמוכה. זאת בשל חוסר מסיסות במים, ספיגה מועטה שלו מהמעי וחשיפה גבוהה לתהליכי פירוק בכבד. לכן מומלץ לצרוך את הכורכום במזון או כתוסף ייעודי עם זמינות ביולוגית משופרת.

אפשר להתייחס לכורכום כמו ל"מזון פונקציונאלי", מזון שיש לו השפעה המסייעת לשמירה על בריאותנו. במשך אלפי שנים נצרך כורכום במזון, לרוב בנוכחות פלפל שחור, שכיום אנו יודעים כי הוא משפר את ספיגתו. לכן מומלץ גם היום לצרוך את הכורכום לצד פלפל, כתבלין ואף כמשקה.

*בנטילת תרופות לדילול דם יש להיוועץ ברופא/רוקח לפני השימוש. 

*תוספי תזונה אינם תרופות ואינם מיועדים לטיפול או מניעה של מחלות. טרם השימוש בתוספי תזונה מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח.