פרוביוטיקה - כל מה שצריך לדעת

מהי פרוביוטיקה? 

פרוביוטיקה היא מונח כללי המתייחס לחיידקים "טובים" החיים במערכת העיכול שלנו. חיידקים אלו מהווים חלק נורמלי מפלורת המעיים, ותפקידם החיוני הוא לשמור על בריאות מערכת העיכול ועל תפקודה התקין.
המיקרוביום האנושי, או אוכלוסיית החיידקים הטבעית בגוף, נוצרת בגוף בשנות חיינו הראשונות. היחסים בין החיידקים בגופנו כוללים גם שמירה על אוכלוסיית "החיידקים הטובים", המסייעת לנו לשמור על בריאות כללית תקינה. המחקר הרפואי העדכני הוכיח כי מאזן החיידקים הטבעי בגוף מקיים מערכת יחסים קרובה עם כל מערכות גופנו, ובעיקר עם המערכת החיסונית. מאזן החיידקים תורם לספיגת מזון, מינרלים וויטמינים, ומחקרים עדכניים מצביעים על כך שהוא אפילו יכול לתרום  למצב רוח חיוני ולשמירה על משקל תקין.

מה תפקידם של החיידקים הפרוביוטיים? 

לחיידקים הפרוביוטיים יש תפקידים רבים וחשובים, ביניהם:
•    שמירה על איזון פלורת המעיים: הם תורמים להדברת חיידקים מזיקים, ומונעים מהם להשתלט על מערכת העיכול.
•    ספיגת חומרים מזינים: הם מסייעים לספיגה יעילה יותר של ויטמינים, מינרלים וחומרים חיוניים אחרים מהמזון.
•    חיזוק מערכת החיסון: הם תורמים לחיזוק מערכת החיסון ומגינים מפני זיהומים.
•    שיפור בריאות מערכת העיכול: הם מקלים על תסמינים של עצירות, שלשולים, נפיחות בטנית, גזים ואף תסמינים של תסמונת המעי הרגיז (IBS).
•    בריאות הנפש: מחקרים מראים קשר בין חיידקים פרוביוטיים לבין בריאות הנפש, וייתכן שהם תורמים להפחתת חרדה ודיכאון.

למי מומלץ לקחת פרוביוטיקה? 

צריכת פרוביוטיקה יכולה להועיל לכל אדם, אך ישנן קבוצות אוכלוסייה שעשויות להפיק תועלת רבה יותר:
•    אנשים הנוטלים אנטיביוטיקה: אנטיביוטיקה פוגעת לא רק בחיידקים מזיקים, אלא גם בחיידקים "טובים" במערכת העיכול. צריכת פרוביוטיקה יכולה לסייע בשיקום פלורת המעיים לאחר טיפול אנטיביוטי.
•    אנשים הסובלים מבעיות עיכול: פרוביוטיקה יכולה להקל על תסמינים של עצירות, שלשולים, נפיחות בטנית, גזים ואף תסמינים של תסמונת המעי הרגיז (IBS).
•    אנשים עם מערכת חיסון חלשה: פרוביוטיקה יכולה לחזק את מערכת החיסון ולהגן מפני זיהומים.
•    נשים: פרוביוטיקה יכולה לסייע בטיפול בזיהומים בדרכי השתן, זיהומים פטרייתיים בנרתיק ואף להקל על תסמינים של אנדומטריוזיס.
•    תינוקות: פרוביוטיקה יכולה לסייע במניעת אלרגיות, אסטמה ואקזמה אצל תינוקות.

מתי מומלץ לקחת פרוביוטיקה?

מומלץ לצרוך פרוביוטיקה באופן קבוע, כחלק מתזונה בריאה. ניתן לצרוך פרוביוטיקה ממקורות מזון כמו יוגורט, כרוב כבוש, קימצ'י, טמפה ומאכלים מותססים אחרים. בנוסף, ניתן ליטול תוספי פרוביוטיקה בצורת כמוסות, אבקה או טיפות.
כמה פרוביוטיקה מומלץ לקחת ביום?
המינון המומלץ של פרוביוטיקה משתנה בהתאם לגיל, למצב הבריאותי ולסוג הפרוביוטיקה. באופן כללי, מומלץ לצרוך 1-10 מיליארד יחידות מיקרוביאליות (CFU) ביום. חשוב להתייעץ עם רופא או דיאטנית לפני תחילת נטילת תוספי פרוביוטיקה, על מנת לבחור את המוצר המתאים ביותר ולברר את המינון המומלץ.
מה עלול לקרות במצב של הפרה במאזן החיידקים הטבעי?
למרות שמערכת המיקרוביום האנושית מגדלת ומזינה את עצמה, לעיתים קרובות, אורח החיים המודרני פוגם באיזון המדויק של החיידקים בגופנו. נטילה של אנטיביוטיקה, תזונה לא מאוזנת ורמות סטרס גבוהות עלולים לערער את מאזן החיידקים הטבעי ולחשוף אותנו לתחלואים שונים. לצד תזונה, מומלץ לצרוך תוספי פרוביוטיקה של הדור החדש, המבוססים על אבחנה בין תתי זנים וריכוזים מדויקים של חיידקים טובים, לצד טכנולוגיות מתקדמות המסייעות להגן על התוסף מפני השפעות סביבתיות ומשפרות את ספיגתו. השבת האיזון למערכת המיקרוביום תורמת לפעילות עיכול תקינה, לאפקטיביות הטיפול במחלות אוטואימוניות ואפילו יכולה לסייע בהליכי וויסות רמות שומן וסוכר בגוף.

האם יש "מינון יתר"?

ככל הנראה לא קיים מצב של רעילות כתוצאה מנטילת פרוביוטיקה במינון יתר.
עם זאת, ייתכנו תופעות לוואי קלות כמו נפיחות בטנית, גזים, שלשולים או בחילות, במיוחד כאשר מתחילים ליטול פרוביוטיקה לראשונה או כאשר נוטלים מינון גבוה. תופעות אלו הן בדרך כלל זמניות וחולפות מעצמן תוך מספר ימים.
חשוב לציין שנטילת פרוביוטיקה במינון גבוה עשויה להשפיע על יעילותן.
לכן, מומלץ לא ליטול פרוביוטיקה במינון גבוה יותר מהמומלץ על ידי היצרן או על ידי איש מקצוע מוסמך.

טיפ דיאטנית לייף 

קיימים מזונות רבים המכילים חיידקים פרוביוטיים, דוגמת יוגורט טבעי או חמוצים וכבושים. גם משחת מיסו, המיוצרת מפולי סויה מותססים, היא תוספת טעימה ויעילה להגברת נוכחותם של החיידקים הטובים. את המיסו ניתן לאכול כמרק או לשלב אותו ברוטב לתבשיל.

*תוספי תזונה אינם תרופות ואינם מיועדים לטיפול או מניעה של מחלות. טרם השימוש בתוספי תזונה מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח. אין באמור כדי להוות ייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי.