אפטה בפה: איך מפסיקים את הכאב?

אפטות בפה הן מצב רפואי שכיח ביותר, שעלול לפגוע בפעוטות, ילדים ומבוגרים. אפטות יכולות להופיע כאירוע חד פעמי או כמצב חוזר, כאשר לפחות 20% מהאוכלוסייה יסבלו מהן לפחות פעם אחת בחייהם. ממה הן נגרמות ומהן הדרכים הטובות ביותר לטפל באפטות?

 

מהן אפטות?

אפטות הן למעשה נגעים דלקתיים המופיעים ברקמות הריריות של חלל הפה. נמצא אותן באזור החניכיים, על הלשון או הלוע. צורתה של האפטה היא עגולה או אליפטית, ולרוב תהיה מוקפת בטבעת אדומה שבמרכזה נוזל צהבהב. למרות שאפטות אינן גורמות להדבקה עצמית או להדבקה בין אדם למשנהו, הן גורמות לכאב ואי נוחות רבה, ומרגע שהופיעו לראשונה, הן עלולות גם לשוב ולחזור. אפטות בפה עשויות להקשות על שתיית נוזלים, אכילה ואפילו דיבור. לעיתים הן גם גורמות לנפיחות מקומית שמחמירה את הכאב. לפני הופעת האפטה, לרוב תקדים אותה תחושת צריבה בחלל הפה, שתימשך מספר שעות. ברוב המקרים, אפטות יהיו פעילות במשך מספר ימים, אך עשויות להיעלם רק לאחר 10-14 ימים.

ממה זה נגרם?

אפטות עלולות להיגרם ממספר גורמים שונים, כאשר הנטייה הראשונית היא גנטית. אם מישהו מבני המשפחה סובל מאפטות, יש סיכוי גדול יותר להתפתחות אפטות אצל שאר בני המשפחה. גם זיהומים חיידקיים או ויראליים יכולים להוות מצע להתפתחות אפטות.

גורמים נוספים לאפטות הם:

חבלה מקומית. כאשר נגרמת פציעה בפה, הנובעת מלעיסה לא זהירה, טיפול שיניים, נשיכת חניכיים, אכילת מזון חם מאוד או חריף או חבלה הנגרמת ממכה מקומית.

חוסרים תזונתיים. אפטות יכולות להתפתח גם על רקע של חוסרים תזונתיים מתמשכים. נוכחות נמוכה של מינרלים דוגמת אבץ וברזל או הויטמינים B12 וחומצה פולית, עלולים להוביל להתפתחות של אפטה או להופעה חוזרת של הנגעים.

רגישות למזון. נמצא כי גם רגישות למזונות מסוימים, ובעיקר לגלוטן, עלולה לגרום להתפחות של אפטות. לכן, מצבים רפואיים דוגמת צליאק או מחלות מעי דלקתיות עלולים להציב אותנו בסיכון גבוה להתפתחות אפטות.

מתח או טראומה. מצבי מתח מתמשכים או טראומה נפשית עלולים גם הם להוביל להתפתחות נגע דלקתי בפה.

מערכת חיסונית חלשה. כאשר סובלים ממערכת חיסונית חלשה בעקבות מצב רפואי כרוני, או בשל צריכת תרופות מסוימות, עלולים להתפתח נגעי אפטה בפה.

איך מטפלים?

"הטיפול הראשוני יהיה קודם כל מניעתי", אומרת שירלי סלומון-קטרון, רוקחת אחראית ברשת סופר-פארם. "אם ידוע לנו על נטייה לאפטות, מומלץ לעשות שטיפות פה, פעם עד פעמיים ביום. שטיפות אלה ישמרו על חלל הפה מפני פתוגנים, וגם יסייעו לשמור על מאזן חומציות תקין". כאשר יש אפטה פעילה, ממליצה סלומון-קטרון להמשיך בשטיפות ולהיעזר בתכשירים מקומיים.

"הבעיה הראשונית שמתמודדים איתה, היא כמובן הכאב", מסבירה סלומון-קטרון, "ולכן כדאי להיעזר בג'לים או משחות מקומיות המכילות חומר מאלחש". קיימים גם מוצרים המכילים חומר אנטיספטי, שיסייע להפחית את הנגע הדלקתי, לצד חומצה היאלורונית, הכוכבת החדשה של עולם הטיפוח, שתסייע לנו גם בחידוש רקמות חלל הפה והפחתת נפיחות. "ניתן להיעזר גם במקלון טיפולי שמסייע לסגור את הפצע ולאטום אותו", מוסיפה סלומון-קטרון, "מדובר בטיפול חד פעמי, מפחית כאב ויעיל בהחלט". במקרים מסוימים, יינתנו גם משחות סטרואידליות נוגדות דלקת.

 

טיפול משלים

במקרים של אפטות פעילות, מומלץ להימנע ממזונות חומציים שעלולים לגרות את חלל הפה, דוגמת פירות הדר, אננס, עגבניות, או מזונות חריפים. "מעבר לשינוי התזונתי, חשוב להקפיד גם על צריכת נוזלים קבועה", אומרת סלומון-קטרון, "לעיתים, בשל הכאב, אנחנו מעדיפים לא לשתות, וזה עלול להוביל להתייבשות".

לעיתים, אפטות נגרמות כתוצאה מחוסרים תזונתיים, ולכן מומלץ להגדיל את הצריכה של מזונות המכילים ויטמינים ומינרלים חיוניים, או להיעזר בתוסף ייעודי. אבץ הוא אחד המינרלים המשתתפים בתהליכי ריפוי פצעים. נוכל למצוא אותו באגוזים, זרעים, ביצים, קטניות ודגנים מלאים. מחסור בויטמין B12 או בחומצה פולית עשויים גם הם להוות גורם מקדם להופעת אפטות. חומצה פולית נמצא בעלים ירוקים כהים, בקטניות או בזרעי פשתן וגרעיני חמניות. מרבית המקורות לויטמין B12 הם מן החי, דוגמת בשר, גבינות וביצים, אך נוכל למצוא אותו גם במזונות שעברו תסיסה טבעית, דוגמת רוטב סויה, ירקות כבושים, יוגורט או מיסו. ברזל הוא אחד המינרלים החיוניים ביותר בגוף, ושותף גם ליצירת תאים חדשים בגוף. מקורות טובים לברזל הם בשר אדום, דגים ובמיוחד סרדינים. נמצא ברזל גם בקטניות, טופו, שקדים ועלים ירוקים. אם יש חשד למחסור ברכיבים אלו בתזונה, מומלץ להיעזר בתוסף ייעודי בהמלצת רוקח.