כשהסינוסים כואבים: מה עושים עם סינוסיטיס?

סינוסיטיס או זיהום דלקתי בסינוסים, היא אחת אחת התלונות השכיחות ביותר כשאנחנו מגיעים לרופא. כ-15% מהאוכלוסייה יסבלו ממנה מדי שנה, ולאחדים מאיתנו היא עלולה גם להפוך לכרונית. ממה נגרמת סינוסיטיס, ומהן הדרכים הטובות ביותר לטפל בה?

מהי סינוסיטיס?

הסינוסים הם חללי אוויר הממוקמים באזור הקדמי של הגולגולת. הם מסייעים לחמם את האוויר המגיע לריאות, ומשמשים תיבת תהודה לקול שלנו. לסינוסים יש גם תפקיד חשוב בהגנה על הגוף מפני זיהומים והידבקויות. הם מצופים בריריות מערכת הנשימה, ומסייעים להרחקה וניקוז של מזהמים ופתוגנים דרך האף. אך גם הסינוסים שלנו אינם חסינים מפגיעה. סינוסיטיס מתפתחת לרוב לאחר זיהום נגיפי בדרכי הנשימה העליונות, דוגמת שפעת או צננת. במקרים אחרים היא נובעת מנוכחות של אלרגנים או מזהמים אחרים. הזיהום פוגע ברירית הסינוסים ומונע ניקוז תקין מהסינוס, שמוביל לדלקת ולכאב. למרות שבמרבית המקרים המקור לסינוסיטיס הוא זיהום נגיפי, לעיתים מתפתח גם זיהום חיידקי, שגורם להחרפת הדלקת והנפיחות.

גורמים נוספים המעוררים התפתחות סינוסיטיס הם: עישון או חשיפה לעשן, חשיפה לחומרים כימיים חזקים, נזלת אלרגית, מערכת חיסונית מוחלשת, דלקת חניכיים המתפשטת לאזור הסינוסים, חבלה או ניתוח בפנים, ובמקרים מסויימים הסינוסיטיס נגרמת עקב פוליפים - גידולים שפירים בתעלות האף או הסינוסים.

לרוב מחלקים סינוסיטיס לשלושה מצבים אופייניים: סינוסיטיס אקוטית נמשכת לרוב בין 3-5 ימים. סינוסיטיס סאב-אקוטית עשויה להימשך בין חודש לשלושה חודשים, וקיים גם מצב סינוסיטיס כרוני, העלול להתפתח בעקבות סינוסיטיס חריפה ולהימשך מספר חודשים. המנגנון להתפתחות סינוסיטיס כרונית אינו מובהק. לעיתים מדובר בזיהום חיידקי שעמיד יותר לטיפול אנטיביוטי, והוא נפוץ יותר באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, או בקרב חולי אסתמה. סינוסיטיס אופיינית בכל גיל, אך נפוצה יותר בחודשי הסתיו והחורף.

איך זה מרגיש?

סינוסיטיס מתבטאת בכאבי ראש, בעיקר באזור הסינוס המודלק. היא מלווה לרוב בגודש באף או בנזלת זיהומית, שלעיתים מדיפה ריח רע. במהלך המחלה, אנחנו עלולים לחוש עייפות וחולשה, כאבים כלליים בגוף וכאבים באזורים הסמוכים לסינוס, דוגמת שיניים או ארובות העיניים. "לרוב נזהה את הופעת הסינוסיטיס כאשר נתכופף, ונרגיש מעין משקולת המושכת אותנו קדימה", אומרת שירלי סלומון-קטרון, רוקחת אחראית ברשת סופר-פארם, "הדלקת עלולה גם להוביל לנפיחות מקומית, ולכאב חיצוני בסינוס המודלק".

איך מטפלים?

"כיוון שסינוסיטיס מתחילה לרוב כזיהום נגיפי, הטיפול הרפואי המקובל כולל שימוש בנוגדי גודש, ותרופות מכייחות", אומרת סלומון-קטרון. תרופות נוגדות גודש עשויות לסייע לטיפול מקומי לאף או ככדורים לבליעה. "מומלץ גם לבצע שטיפות של הסינוסים במי מלח, שיסייעו לסילוק ההפרשות המודלקות ולהפחתת הגודש". כיום קיימים גם תרסיסי אף שונים, המסייעים לחיטוי וניקוז מעברי הסינוסים, ועל ידי כך מסייעים לגוף לפעילות התקינה של הגוף.

"מאחר והמחלה מערבת גם כאב, ניתן להיעזר במשככי כאבים, לפחות בימים הראשונים", מוסיפה סלומון-קטרון. משככי כאבים יסייעו בהקלה בכאב והרגישות המקומית. יחד עם זאת, לא מומלץ לנטול אותם לעיתים קרובות או לאורך זמן. אם הרקע לסינוסיטיס הוא אלרגי, קיימות תרופות אנטי-היסטמיניות, העשויות לסייע בהפחתת תסמיני האלרגיה. כאשר יש חשד לזיהום חיידקי שניוני, הרופא עשוי לרשום טיפול אנטיביוטי.
מומלץ להיעזר בתרופות אנטי-היסטמיניות, שיסייעו להפחית את תסמיני האלרגיה. כאשר יש חשד לזיהום חיידקי שניוני, הרופא עשוי לרשום טיפול אנטיביוטי.

טיפול משלים

מומלץ לסייע לגוף בימי המחלה באמצעות טיפולי אדים חמים מספר פעמים ביום. ניתן להיעזר במפזר אדים חמים למשך עשר דקות, ולהוסיף מספר טיפות שמן נדיף של אקליפטוס, שתורם לפעילות דרכי הנשימה. "מומלץ גם להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים", אומרת סלומון-קטרון. קיימים גם תוספי תזונה שיכולים לסייע לשפעל את פעילות מערכת החיסון. צמח האכינצאה נבדק במחקרים כבעל תכונות מעוררות גם הסמבוק השחור נחקר בעשורים האחרונים, בהקשר לתכונותיו לשפעול מערכת החיסון.