מה עושים עם פטרת הציפורניים?

פטרת ציפורניים היא מחלה זיהומית השכיחה מאוד במבוגרים. כמו רוב הפטריות, גם פטרת הציפורניים משגשגת באזורים לחים וחמים, ולכן שכיחותה עולה בחודשי הקיץ. אז ממה נגרמת פטרת ציפורניים ומהן הדרכים הטובות ביותר לטפל בה?

מהי פטרת ציפורניים?

פטרת הציפורניים היא זיהום ממקור פטרייתי, התוקף בעיקר את ציפורניי הרגליים. בין 10%-20% מהאוכלוסייה ילקו בה במהלך חייהם, ומרגע ההידבקות, קשה מאוד להיפטר ממנה. שכיחותה של הפטריה עולה עם הגיל, בשל ירידה טבעית בסירקולציית הדם, וגם כיוון שעם השנים הופכת הציפורן חדירה יותר לגורמים פתוגניים. למרות שלרוב היא בעיקר מפגע אסתטי, הפטרת עלולה לגרום לכאב בעקבות שינוי בצורת הציפורן והתעבותה. במקרים מסוימים, הפטרת עלולה להתפשט גם לעור כף הרגל ולגרום לנגע פטרייתי משני או לזיהום חיידקי.

ממה זה נגרם?

פטרת הציפורן נגרמת לרוב על ידי פתוגנים ממקור פטרייתי, המוכרים בשם דרמטופיטים, כאשר השכיח מביניהם הוא טריכופיטון רוברום (Trichophyton rubrum). גורמים פחות נפוצים להתפתחות הפטריה הם שמרים ועובשים. "ההדבקה נעשית באמצעות מגע ישיר של הפטריה עם העור או הציפורן", מסבירה מיטל אלנקוה דהן, רוקחת בכירה ומנהלת סניף סופר-פארם, "לרוב הפטריה מועברת אלינו ממשטחים דוגמת רצפה ואמבטיה, או שהיא מוצאת את דרכה לתוך נעלי הספורט שלנו". שרידותה של הפטריה על גביי חפצים או משטחים הופכת אותה לעמידה ביותר, והיא ניזונה מקרטין הציפורן.

גורמי סיכון. מאחר והפטריה משגשגת בחום ובלחות, סיכויי ההדבקה עולים כאשר אנחנו מבקרים בבריכה הציבורית, בספא או במכון הפדיקור. "גורמים נוספים המעלים את שכיחותה הם טראומה או חבלה בכף הרגל, מצבי כשל חיסוני או לאחר טיפול סטרואידי ממושך", אומרת אלנקוה דהן. פטרת ציפורניים שכיחה גם בקרב חולי סכרת, ובסובלים מבצקות בגפיים התחתונות.

כיצד נזהה פטרת ציפורניים?

"התסמין הראשון שיעיד על נוכחותה של פטרת בציפורן, הוא נקודה לבנה או צהבהבה על קצה הציפורן", מסבירה אלנקוה דהן. תסמינים נוספים לנוכחותה הם שינוי גוון הציפורן, עיבוי הציפורן ושינוי צורתה, ובמקרים מסוימים הציפורן אף מתנתקת מבסיסה. כדי לוודא את נוכחותה של הפטריה, מומלץ לבקר אצל הרופא. "ניתן לשלוח דגימה לזיהוי סוג הפטריה וקבלת הטיפול המתאים", מוסיפה אלנקוה דהן.

איך מטפלים?

הטיפול הרפואי המקובל בפטרת הציפורניים משלב טיפול מקומי וטיפול פנימי. "הטיפול המקומי כולל נוזל או לק שמורחים ישירות על הציפורן הנגועה", אומרת אלנקוה דהן. לדבריה, ניתן לשפר את חדירות הלק לקרטין הציפורן באמצעות שיוף הציפורן, שיפחית את עובייה ויאפשר לחומר האנטי פטרייתי לחדור לבסיס הציפורן. "מומלץ לשייף את הציפורן אחת לשבוע, ולחטא היטב בסיום הטיפול", מסבירה אלנקוה דהן.

פעולה נוספת שיכולה להועיל לטיפול, היא שימוש בתכשירים המכילים אוראה בריכוז של 40%. "אוראה היא חומר טבעי הקיים בגוף", אומרת אלנקוה דהן, "במינונים נמוכים היא מסייעת לשמר לחות בעור ולהפחית גירויים, ובמינונים גבוהים היא בעלת השפעה קרטוליטית, כלומר, מקלפת ומגבירה חדירות חומרים לשכבה הקרנית".

במקרים של פטרת עיקשת או במצב מתקדם, מומלץ לפנות לקבלת טיפול פומי אנטי-פטרייתי מהרופא המטפל. "הטיפול בכדורים מצריך מעקב אחר תפקודי כבד, בשל תופעות לוואי אפשריות", מדגישה אלנקוה דהן. חשוב לזכור שהטיפול בפטרת ציפורניים נמשך בין שלושה חודשים עד חצי שנה, בשל צמיחתן האיטית של ציפורני הרגליים. לכן כדאי לגייס סבלנות ואורך רוח.

טיפול משלים

"קיימים בשוק מוצרים רבים בעלי תכונות אנטי-פטרייתיות", אומרת אלנקוה דהן, "ביניהם תכשירים המכילים את שמן עץ התה, המסייע להפחית נגעים פטרייתיים בשימוש קבוע". ניתן לטפטף ישירות טיפה של שמן עץ התה על הציפורן הנגועה, במקביל לטיפול הרפואי.

האם ניתן להימנע מפטרת ציפורניים?

"טיפול מניעתי בפטרת ציפורניים יכול להפחית משמעותית הידבקות חוזרת", מדגישה אלנקוה דהן. מומלץ להקפיד על ציפורניים קצרות ומשוייפות, לשמור על סביבת הציפורן קרירה ויבשה, ולהיעזר בכפכפים כאשר מבקרים בבריכה או בספא.
 

היגיינה משלימה

שמירה על היגיינת כף הרגל חיונית במניעת פטרת ציפורניים וגם תועיל למנוע הדבקה של ציפורניים נוספות. חשוב לרחוץ את כפות הרגליים עם סבון מתאים, ומומלץ לפזר טלק על כף הרגל ובתוך הנעל, שיסייעו לשמור על סביבה נקייה ויבשה. כמו כן, אם יש נטייה לפטרת, מומלץ להשתמש בתכשירים מניעתיים. "כדאי גם להקפיד לחטא את הציפורן הנגועה ולשטוף את הידיים לאחר הטיפול", מוסיפה אלנקוה דהן. מומלץ לא לחלוק כלים לטיפול בציפורניים עם בני המשפחה, ולחטא אותם לאחר השימוש. בנוסף, כדאי להעדיף נעליים מחומר טבעי ולשמור על היגיינת הנעליים, שמהוות בעצמן בית גידול לפטרת, בשל הלחות, החום והחשיכה.