הרפס – כל מה שרצית לשאול

הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1) הוא אחד הנגיפים השכיחים ביותר, כאשר ההערכה היא שיותר מ-40% מהאוכלוסייה ייחשפו אליו במהלך חייהם, לרוב בתקופת הילדות. מהם הגורמים המעודדים את התפרצות ההרפס ומהי שגרת הטיפול היעילה ביותר?

מהו הרפס?

המונח הרפס מתייחס למשפחה של וירוסים, שלהם ביטויים שונים, ביניהם הרפס זוסטר, הגורם לשלבקת חוגרת או הרפס גניטלי, הפוגע באיברי במין. הוא עשוי להיות גם נגיף סמוי, שיישאר במצב לא פעיל למשך שנים רבות, ולעיתים אף לא יתפרץ בנשאים כלל. הרפס סימפלקס, המכונה גם הרפס מסוג 1, פוגע בתאי העצב באזור הפנים, ויתבטא בעיקר על השפתיים. זהו וירוס מדבק העובר במגע ישיר דרך סדקים זעירים בעור. מרגע ההידבקות הוא ישכון בגוף באופן כרוני ותדירות ההתפרצות תשתנה מאדם לאדם. לאחר ההדבקה הראשונית, נודד הווירוס לתאי העצב בעור, שם הוא נשאר במצב רדום עד להתפרצות הבאה.

איך זה מרגיש?

להתפרצות ההרפס סימנים מקדימים המופיעים כתחושת פעימה, עקצוץ או דקירות באזור השפתיים, ולאחר תקופת הדגירה מתפרצת המחלה בצורת שלפוחיות מגרדות וצורבות, המלוות בכאב חד, אדמומיות ונפיחות מקומית. להתפרצות יכולות להתלוות גם תופעות של חום, כאב ראש והרגשה כללית רעה. "ההידבקות הראשונית מלווה לרוב בכאב וזמן החלמה ארוך יחסית", מסביר אבי שקרוב, רוקח ברשת סופר-פארם, "התפרצות חוזרת תהיה מופחתת בדרגת הכאב ואף במשך ההחלמה".

מה עלול לעורר התפרצות?

כמו מחלות רבות, גם נגיף ההרפס נוטה להתפרץ בתקופות של הפרה באיזון הגוף, דוגמת מתח נפשי, עייפות, לפני או אחרי מחלת חום, בתקופת עונת המעבר, בעת שינויים הורמונליים, או לאחר חשיפה לקור עז או לחום יוצא דופן. "גורמי ההתפרצות יהיו לעיתים קרובות אינדיבידואלים", אומר שקרוב, "לכן מומלץ לנסות ולזהות את הגורמים שמשפיעים עליכם. לדוגמה, אם חום הוא גורם מעורר, מומלץ לצאת לשמש עם הגנה ולאחר החשיפה למרוח קרם מניעתי".

איך מטפלים?

"יעילות הטיפול בהרפס תלויה בטיפול מוקדם, שיסייע למתן את תסמיני המחלה ואף לקצר את משך ההחלמה משמעותית", אומר שקרוב. הטיפול המקובל בהרפס כולל תכשירים אנטי-ויראליים מקומיים ותכשירים המבוססים על המינרל סיליציום דיאוקסיד, המסייעים לספוח את הנגעים ולהאיץ את החלמת העור. "הטיפול מסייע להקלה מקומית, מפחית את הסימפטומים ומקצרים את זמן ההחלמה", אומר שקרוב. קיימים גם מוצרים המבוססים על תרכובות אבץ, המסייעים להגן על השפתיים ומונעים פגיעה בתאים בריאים. במהלך ההתפרצות, ניתן להיעזר במדבקות מקומיות שאינן מכילות חומר פעיל, אך יעילות בכיסוי הנגע. "אפשר גם למרוח יוד ישירות על הפצע", אומר שקרוב, "זה אמנם בולט, אך מסייע לחטא ולייבש את הפצעים ולמנוע זיהום משני".

טיפול משלים

במקביל לטיפול מקומי בעת התפרצות, קיים גם טיפול מניעתי חיצוני לשימוש יום-יומי. בנוסף, ממליץ שקרוב להיעזר גם בתוסף חומצות אמינו מסוג ל-ליזין, שיכולות לעכב או למנוע הישנות של הרפס. "טיפול משלים יכלול גם הגנה על השפתיים, מיובש, קור או חשיפה לשמש".

מתי לפנות לרופא?

במקרים מסוימים, נגיף ההרפס יכול לפגוע ישירות בעצבים בפנים, כשהנפוץ בהם הוא העצב הטריג'ימינלי, מה שיתבטא בקושי בעפעוף, בלעיסה או בדיבור. במקרים אלו יש לפנות מידית לקבלת טיפול רפואי, למניעת זיהום ונזק משני.