בחינת בגרות: אקנה בילדים ומתבגרים

אקנה, או אקנה וולגריס בשמה הרפואי, מוגדרת כדלקת של בלוטות החלב בעור. היא תתפרץ לרוב במהלך גיל ההתבגרות, כתוצאה מפעילות הורמונלית. מעבר לכאב ולאי הנוחות, אקנה בנערים ונערות עלולה להוביל לתחושה של בידוד חברתי, לצורך מתמיד להסתיר את הנגעים, לדימוי עצמי נמוך ובמקרים מסוימים אף לחרדה ודיכאון. לכן חשוב להבין מהי אקנה ומהן הדרכים היעילות ביותר לטפל בה.

מהי אקנה?

אקנה מתייחסת לפעילות יתר של בלוטות הסבום בעור, שנגרמת עקב עלייה טבעית בפעילות הורמוני הגוף בגיל ההתבגרות. היא תופיע לרוב לרוב באזור הפנים, הגב והחזה, ושכיחותה גבוהה. 70-80% מבני הנוער יסבלו ממנה בדרגות חריפות שונות. למרות שאקנה נחשבת למחלה של מתבגרים, היא עשויה להופיע גם בילדים צעירים יותר או להתפרץ בשנות הבגרות, כתגובה לשינויים הורמונליים.

ממה זה נגרם?

אקנה מתפתחת סביב זקיקי השערה ונוצרת מפעילות יתר של בלוטות החלב בסבום. הפרשת יתר של חלב בשילוב נוכחות תאי עור מתים על האפידרמיס, מובילה לסתימתם של זקיקי השערה, מה שיתבטא בהופעה של קומודונים. קומודונים הם אותם פצעים קטנטנים עם קצה לבן שהופך שחור בחשיפה לחמצן. החרפה במצב האקנה נגרמת עקב מעורבות תהליך זיהומי בעור. הסביבה הלחה והשומנית על גביי העור מהווה מרבץ נוח להתרבותו של חיידק האקנה, Propionobacterium acnes. בנוכחות החיידק מתפתחת תגובה דלקתית, של הפצעונים, שיוצרים רובד אדום על גבי העור. הביטוי הקיצוני ביותר של אקנה מכונה אקנה נודולרי, המאופיין בנגעים דלקתיים גדולים, שעלולים לכאוב ואף להותיר צלקות לאחר החלמתם.

איך מטפלים?

הטיפול הרפואי המקובל באקנה כולל שימוש במשחות מקומיות במרשם רופא, לצד טיפול אנטיביוטי פומי או תרופות ייעודיות לטיפול פנימי. הטיפול החיצוני כולל לרוב שימוש במשחות רטינואידיות, המפחיתות את התהליך הדלקתי ומסייעות בקילוף שכבת העור המודלק. "ניתן להיעזר גם במשחות מקומיות ללא מרשם", מוסיפה שירלי סלומון-קטרון, רוקחת אחראית ברשת סופר-פארם, "תכשירים אלו מכילים כמות נמוכה של חומר פעיל, ומיועדים למריחה נקודתית על הנגעים".

היגיינה נכונה

מלבד הטיפול הרפואי, חשוב לזכור שאקנה מתפתחת באזורים חמים ולחים, ולכן שמירה על היגיינה נכונה היא חיונית. "ניקוי עדין אך יסודי של העור, יכול להפחית משמעותית תהליכים דלקתיים", אומרת סלומון-קטרון. "חשוב להעדיף מוצרים ייעודיים לטיפול בעור שמן או אקנתי, לא לשפשף ולא לגרד את הפצעים, כיוון שזה יגרום לגירוי נוסף והחרפת הדלקת". לדבריה, חשוב גם לא לנקות את הפנים בתכיפות, ולהקפיד על שגרת היגיינה של פעם עד פעמיים ביום בלבד. מומלץ גם לשמור על סביבה היגיינית, שתמנע נדידה של זיהום לאזורים אחרים בפנים. "כדאי לשטוף ידיים לפני שנוגעים בפנים, להשתמש במגבת פנים אישית ולחטא את מסך הטלפון והמשקפיים, שסופגים סבום ונוכחות בקטריאלית באופן יום-יומי", מסבירה סלומון-קטרון. ניתן להיעזר בתכשירים בעלי אפקט אנטי-בקטריאלי, שיסייעו למתן את התגובה הדלקתית. "חשוב לא לחטט בפצעים ולא לנסות לפוצץ אותם, כיוון שזה יגרום לזיהום החיידקי להתפשט ועלול גם להוביל להצטלקות של העור", מדגישה סלומון-קטרון.

שגרה משלימה

מלבד היגיינה, אסור לשכוח שגם עור אקנתי זקוק ללחות. "רבים טועים לחשוב שעור עם אקנה אינו זקוק ללחות נוספת, אך האמת היא שהתאמה של תחליב לחות יכולה לסייע באיזון הסבום לאורך כל היום", אומרת קטרון, "תחליבי לחות אלו ייספגו בקלות, יסייעו לאזן את העור וימנעו החרפה או גירוי של העור". במקביל, ממליצה קטרון גם על טיפול קבוע לספיחת עודפי השומן. "מסיכות על בסיס פחם או חימר מסייעות לספוח שומנים ורעלנים מהעור, וניתן להיעזר בהן אחת לשבוע-שבועיים". לדברי סלומון-קטרון, עור אקנתי זקוק להגנה קבועה מקרינת השמש, כיוון שחשיפה לשמש מעודדת הפרשת סבום. "בחרו בקרם הגנה ייעודי לסוג העור. מומלץ לבחור במוצרים נטולי בישום, שימנעו גירוי של העור".

תזונה ואורח חיים

תהליכים של אקנה מושפעים גם מאורח החיים שלנו. תזונה, סטרס ושעות שינה עשויים גם הם להשפיע על מצב העור שלנו. בעבר סברו כי מזונות ספציפיים תורמים להופעה של אקנה, אך כיום הגישה דוגלת בתזונה מותאמת אישית. התזונה הסינית, למשל, מכלילה אקנה כמחלה על רקע חום, ולכן ממליצה על הפחתה של מזון מתועש, מתוק או חריף. "מומלץ לשים לב אילו מזונות מובילים להחרפה אצלנו", אומרת סלומון-קטרון, "הפחתה של מזונות שאינם מיטיבים לנו, יכולה לסייע במיתון הנגעים".
 

מלבד ייעוץ תזונתי, ניתן להיעזר גם בתוסף אומגה 3. אלו הן חומצות שומן רב בלתי רוויות שהגוף אינו יודע לייצר בעצמו, וניתן למצוא אותן בשמן דגי-ים או ממקור צמחי. נוכחותן תסייע למתן תהליכים דלקתיים בגוף, ולכן תהיה מועילה בכל המצבים העוריים ובאקנה בפרט.