ילדים שחווים או חשופים לאלימות במשפחה עשויים להגיב באופנים שונים, לכן חשוב שנכיר את התגובות השונות של ילדים לאלימות במשפחה ונגייס הבנה וסבלנות כאשר אנחנו רוצים לסייע.
חשוב להבין שיש לנו את הכוח לשנות מציאות ואולי אפילו להציל חיים. הושיטו יד ועזרו להם לגדול אחרת.
הימנעות:
ילדים רבים יפתחו מגוון מנגנוני הגנה נוכח האלימות בבית. חלקם יעדיפו להתעלם כאשר מתרחש אירוע אלים, יעסקו במשחק או יצפו בטלוויזיה כשיש מריבה אלימה בבית. חלקם יסתגרו בחדרם או יעדיפו לצאת מהבית לשחק בחוץ.
הכחשה:
צד נוסף של הימנעות מהסיטואציה יבוא לידי ביטוי בהכחשה מוחלטת של האירועים. הילד או הילדה לא רוצים להתמודד עם האלימות שמתרחשת בבית, אינם רוצים לבחור צד בקונפליקט בין ההורים ולכן הם מעדיפים להתעלם ממנו ואף להכחיש את קיומו.
ילדים אלו עשויים להכחיש אלימות במשפחה בפני מבוגר אחר ואפילו בפני גורמים טיפוליים. חשוב להבין כי אין זה אומר כי האלימות לא השפיעה עליהם, אלא שאין להם את הכלים להתמודד עמה.
הזדהות עם ההורה הפוגע או לקיחת צד:
ילדים רבים מרגישים שעליהם לבחור צד בין ההורים. רבים יזדהו עם ההורה הנפגע ויחושו מאוימים ומוכים בעצמם, ואילו אחרים יעדיפו להזדהות עם ההורה התוקף ולראות בו את הגורם המשפיע והחזק בבית.
ילדים רבים חשים שהזדהות עם התוקף מגנה עליהם, מונעת מהם להפוך לקורבנות בעצמם או מסייעת להם לא להרגיש שההורה הפוגע הוא "רע". בשני המקרים, הזדהות זו אינה מיטיבה עם הילדים. ולכן חשוב שלא נעודד אותם לבחור צד.
צידוקים והסברים:
ילדים רבים יעדיפו להכניס את מימד האלימות למסגרת של היגיון רציונלי. לדוגמה, אם אבא פגע באמא, זה בגלל שאמא עשתה משהו לא טוב. תגובה של רציונליזציה לאירועים מסייעת לילדים, ובעיקר לקטנים שבהם, לבנות לעצמם "סיפור מציאותי" שיוכלו לשאת.
חשוב להבין שהילד לא רואה באלימות משהו טוב, אלא מנסה לגייס כלים שיסייעו לו להתמודד עם המצב בבית.
קהות רגשית או תוקפנות:
ילדים שחשופים או חווים אלימות בתוך התא המשפחתי, עלולים לפתח קהות רגשית לאירועים קיצוניים ולהראות חסרי אמפתיה לסבל של האחר או אדישים לגורלו. תגובה אופיינית תהיה היעדר ביטויים של כעס, לצד היעדר שמחה או חדוות חיים. תגובה אופיינית אחרת עשויה להתבטא דווקא בגילויים של תוקפנות ואלימות אצל ילדים שאינם יודעים לווסת את הרגשות שלהם ואינם יכולים לגשר על הפערים שנוצרו בבית.
ילדים אלו עשויים להיות תוקפניים כלפי בני גילם או כלפי מבוגרים ובעלי סמכות בסביבתם. במקרים אלו מומלץ שלא להיות שיפוטיים כלפי הילדים, אלא לנסות ולתת להם מודל אחר. מקום שאין בו אלימות וכאב.
המידע נסמך על מגוון מקורות.
המידע מונגש בתיאום עם עו"ס קליני, פסיכותרפיסט זיו רז ואינו מהווה חלופה לייעוץ עם מומחים בתחום.
למרות שהניסוח בחלק מתכניי האתר לגבי הסובלים מאלימות מנוסח בלשון נקבה, אנו מבקשים להדגיש כי הוא מתייחס לכלל האוכלוסייה וזאת מתוך ההבנה כי גם גברים סובלים ממקרים של אלימות במשפחה כלפיהם.
