כשאנחנו רוצים לפנות לילד שחווה או חשוף לאלימות במשפחה, חשוב שנזכור קודם כל להקשיב, להיות נוכחים ומכילים, לא להביע ביקורת על אף אחד מההורים ולא לומר מה צריך לעשות. זכרו שלמרות שילדים רבים מעדיפים להכחיש את המצב בבית, הרבה יותר מפחיד עבורם להכיר ולדבר על האלימות בביתם.
אז איך אפשר לפנות ומה כדאי להגיד?
חשוב לי לשמוע מה עובר עליך...
את/ה יכול/ה לספר לי מה את/ה מרגיש/ה, אני רוצה לעזור לך...
זה בטח קשה/מפחיד בשבילך לחוות את מה שקורה בבית...
אינך אחראי או אשם באלימות בבית ועל כן זה לא מתפקידך או באחריותך לעשות דבר כדי למנוע אותה...
בוא נחשוב ביחד מה יכול לגרום לך להרגיש יותר בטוח...
אתה חשוב. אתה אהוב.
לסביבה: אתה מוזמן לבוא אלינו הביתה כשאת/ה רוצה...
המידע נסמך על מגוון מקורות.
המידע מונגש בתיאום עם עו"ס קליני, פסיכותרפיסט זיו רז ואינו מהווה חלופה לייעוץ עם מומחים בתחום.
למרות שהניסוח בחלק מתכניי האתר לגבי הסובלים מאלימות מנוסח בלשון נקבה, אנו מבקשים להדגיש כי הוא מתייחס לכלל האוכלוסייה וזאת מתוך ההבנה כי גם גברים סובלים ממקרים של אלימות במשפחה כלפיהם.
