פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה: למה זה חשוב וכיצד לעשות זאת נכון

האם אנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים הטובים? ואם כן – מה עושים?

התשובה היא כן, נטילת אנטיביוטיקה עלולה לפגוע בחיידקים טובים וכאן נכנסת לתמונה הפרוביוטיקה. בכתבה זו נסביר מדוע חשוב לשלב פרוביוטיקה בזמן נטילת אנטיביוטיקה, איך לעשות זאת נכון, ואילו זנים מומלצים במיוחד.

אנטיביוטיקה: יתרונות, השפעות ותופעות לוואי

אנטיביוטיקה פועלת על ידי הריגת חיידקים או עיכוב התרבותם. היא מצילה חיים במקרים של זיהומים חיידקיים חמורים ומסייעת להתגבר על מחלות רבות. אך בעוד שהיא מחסלת את החיידקים המזיקים, היא אינה מבדילה בינם לבין החיידקים המועילים השוכנים במעיים שלנו.

מהי ההשפעה על מערכת העיכול?

במעיים שלנו חיים טריליוני חיידקים המרכיבים את "פלורת המעיים" או "המיקרוביום". חיידקים אלה ממלאים תפקידים חיוניים:
•    עיכול מזון
•    ייצור ויטמינים חיוניים
•    הגנה מפני חיידקים פתוגניים (מזיקים)
•    תמיכה במערכת החיסון
•    השפעה על מצב הרוח והאנרגיה
כאשר אנטיביוטיקה נכנסת למערכת, היא עלולה להרוס גם את החיידקים המועילים הללו, מה שיוצר "חוסר איזון במעי" או דיסביוזיס.

מהן תופעות הלוואי הנפוצות של אנטיביוטיקה?

כתוצאה מפגיעה זו בפלורת המעיים, רבים חווים תופעות לוואי כגון:
•    שלשולים (מתרחשים בכ-30% מהמטופלים)
•    כאבי בטן וגזים
•    בחילות
•    זיהומים פטרייתיים (כמו קנדידה)
•    ירידה זמנית ביעילות מערכת החיסון
•    עייפות וחולשה כללית

מי בסיכון גבוה יותר?

אוכלוסיות מסוימות רגישות במיוחד להשפעות של אנטיביוטיקה על פלורת המעי:
•    ילדים (מערכת העיכול שלהם עדיין בהתפתחות)
•    מבוגרים מעל גיל 65
•    נשים בהריון
•    אנשים הנוטלים אנטיביוטיקה לתקופות ממושכות
•    אנשים עם מחלות כרוניות במערכת העיכול

מהי פרוביוטיקה ולמה היא חשובה?

פרוביוטיקה היא למעשה חיידקים חיים המועילים לבריאותנו, בעיקר לבריאות מערכת העיכול. המונח מגיע מיוונית ופירושו "למען החיים".

תפקידי הפרוביוטיקה בגוף

הפרוביוטיקה ממלאת תפקידים רבים וחשובים:
•    שמירה על עיכול תקין
•    חיזוק מערכת החיסון הטבעית
•    הגנה מפני חיידקים פתוגניים ומניעת זיהומים
•   ייצור ויטמינים מסוימים כמו ויטמין K וחלק מוויטמיני B
•    הפחתת דלקת במעי
•    סיוע בספיגת מינרלים חיוניים

זנים מוכרים של פרוביוטיקה

המחקר המדעי זיהה מספר זנים בעלי יעילות מוכחת:
•    לקטובצילוס (Lactobacillus): משפחת חיידקים הידועה ביכולתה לייצר חומצת חלב ולהגן על המעי.
•    ביפידובקטריום (Bifidobacterium): זנים המסייעים בעיכול ומחזקים את מערכת החיסון.
•    סכרומיצ'ס בולארדי (Saccharomyces boulardii): שמרים פרוביוטיים היעילים במיוחד במניעת שלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה.

למה חשוב לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה?

שיקום הפלורה שנפגעה

מחקרים רבים מראים כי נטילת פרוביוטיקה במקביל לטיפול אנטיביוטי עוזרת לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי ומאיצה את החזרה לאיזון.

הפחתת תופעות לוואי

פרוביוטיקה יכולה להפחית משמעותית את הסיכון לתופעות לוואי הקשורות לאנטיביוטיקה:
•    הפחתה של עד 60% בסיכון לשלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה
•    הקלה בתסמיני גזים וכאבי בטן
•    הפחתת הסיכון לזיהומים פטרייתיים כמו קנדידה

תמיכה במערכת החיסון

כ-70% ממערכת החיסון שלנו נמצאת במעיים. פרוביוטיקה מסייעת לשמור על תפקוד תקין של מערכת החיסון ומחזקת את ההגנה הטבעית של הגוף בזמן שהוא מתמודד עם מחלה וטיפול תרופתי.

איזון מיקרוביום המעי

כשהמיקרוביום במעי מאוזן, יש יחס נכון בין חיידקים טובים לבין מזיקים. פרוביוטיקה עוזרת לשמור על איזון זה ומונעת התפשטות של חיידקים פתוגניים שעלולים לנצל את החלל שנוצר לאחר הטיפול האנטיביוטי.

איך לבחור פרוביוטיקה איכותית?

לא כל פרוביוטיקה נוצרה שווה. הנה מספר טיפים לבחירת מוצר איכותי:

אילו זנים לחפש?

•    זנים עמידים במיוחד לאנטיביוטיקה כמו סכרומיצ'ס בולארדי
•    שילוב של מספר זנים מסוגים שונים כמו לקטובצילוס ראמנוסוס GG, לקטובצילוס אסידופילוס, וביפידובקטריום לונגום
•    תכשירים המכילים פרהביוטיקה (מזון לחיידקים הטובים) בנוסף לפרוביוטיקה

מהו מספר CFU מספק?

(Colony Forming Units) CFU  הוא מדד לכמות החיידקים החיים במוצר. לשימוש עם אנטיביוטיקה, מומלץ לבחור מוצר המכיל לפחות 10 מיליארד CFU ליום, ובמקרים מסוימים אף יותר.

אחסון ותוקף

•    בדקו את תאריך התפוגה
•    שימו לב להנחיות האחסון: חלק מהפרוביוטיקה דורש קירור, בעוד אחרים יציבים בטמפרטורת החדר
•    בחרו מוצרים עם טכנולוגיות הגנה כמו ציפוי אנטרי (המגן על החיידקים מפני חומציות הקיבה)

שאלות נפוצות

האם כל אנטיביוטיקה מחייבת נטילת פרוביוטיקה?

בעיקרון, כל טיפול אנטיביוטי עלול להשפיע על הפלורה הטבעית במעי. לכן, ברוב המקרים מומלץ לשלב פרוביוטיקה. עם זאת, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל או רוקח, במיוחד במקרים של מערכת חיסון מוחלשת.

כמה זמן לוקח לשקם את הפלורה הטבעית?

מחקרים מראים שהפלורה הטבעית יכולה להתחיל להשתקם תוך מספר ימים, אך שיקום מלא עשוי לקחת בין שבועיים לשלושה חודשים. לכן מומלץ להמשיך בנטילת פרוביוטיקה גם לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי, לפחות לשבועיים נוספים.

האם אפשר לתת פרוביוטיקה לילדים?

כן, פרוביוטיקה נחשבת בטוחה לשימוש בקרב ילדים, וקיימים מוצרים ייעודיים של פרוביוטיקה לילדים לגילאים שונים. חשוב להתאים את המינון לגיל הילד ולהתייעץ עם רופא הילדים.

האם נכון שאנטיביוטיקה "מבזבזת" גם את הפרוביוטיקה?

אכן, אנטיביוטיקה עלולה להשפיע גם על החיידקים הפרוביוטיים שאנו נוטלים. לכן חשוב לקחת פרוביוטיקה במרווח של לפחות 2-3 שעות מנטילת האנטיביוטיקה (לדוגמה: אנטיביוטיקה בבוקר ובערב, פרוביוטיקה בצהריים ולפני השינה).

האם פרוביוטיקה עוזרת למנוע שלשולים?

כן, מספר רב של מחקרים מדעיים הוכיחו כי פרוביוטיקה מפחיתה משמעותית את הסיכון לשלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה, במיוחד הזן סכרומיצ'ס בולארדי והזנים מקבוצת הלקטובצילוס.

מיתוסים נפוצים

"אם אני אוכל יוגורט זה מספיק"

אמנם יוגורט מכיל חיידקים פרוביוטיים, אך הכמות והמגוון שבו נמוכים משמעותית מאלו הנמצאים בתוספי פרוביוטיקה ייעודיים. בנוסף, לא כל החיידקים ביוגורט שורדים את סביבת הקיבה החומצית. יוגורט יכול להיות תוספת טובה, אך לרוב אינו מספיק בזמן טיפול אנטיביוטי.

"פרוביוטיקה פועלת רק בזמן נטילת אנטיביוטיקה"

לא נכון. פרוביוטיקה חשובה הן במהלך הטיפול האנטיביוטי והן לאחריו. מומלץ להמשיך לקחת פרוביוטיקה לפחות שבועיים אחרי סיום הטיפול האנטיביוטי כדי לסייע בשיקום מלא של פלורת המעיים.

"פרוביוטיקה זה סתם טרנד שיווקי"

לא נכון. יעילות הפרוביוטיקה מגובה במאות מחקרים מדעיים. סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות (מחקרים המשקללים תוצאות של עשרות מחקרים קליניים) מאשרות את יעילותה בהפחתת תופעות לוואי של אנטיביוטיקה ובשיפור בריאות מערכת העיכול.
לדוגמה, סקירה שפורסמה ב-Journal of the American Medical Association (JAMA) בשנת 2018 מצאה כי פרוביוטיקה מפחיתה משמעותית את הסיכון לשלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה.
לסיכום, נטילת אנטיביוטיקה היא לעיתים הכרחית לטיפול בזיהומים חיידקיים, אך חשוב לזכור שהיא משפיעה גם על האיזון העדין של חיידקי המעיים המועילים. פרוביוטיקה מהווה פתרון מעולה לשמירה על בריאות מערכת העיכול ולהפחתת תופעות הלוואי של הטיפול האנטיביוטי.
שילוב נכון של פרוביוטיקה איכותית – הן במהלך הטיפול האנטיביוטי והן אחריו – יכול לסייע משמעותית בשיקום המיקרוביום, בחיזוק מערכת החיסון ובשמירה על בריאות כללית טובה יותר.
זכרו להתייעץ עם רוקח או רופא לגבי המוצר המתאים ביותר לצרכים הספציפיים שלכם, וודאו שאתם נוטלים את הפרוביוטיקה במרווח של 2-3 שעות מנטילת האנטיביוטיקה, כדי למקסם את יעילותה.
השקעה קטנה בפרוביוטיקה איכותית כעת יכולה לחסוך לכם אי-נעימות רבה בהמשך ולתרום לשיקום מהיר יותר של הגוף!