על הדבש ועל העוקץ: איך נישמר מפני עקיצות החרקים?

אחת התופעות הפחות חביבות של האביב היא שובם של החרקים, המעופפים והעוקצים. עבור חלקנו, עקיצה תסתכם בתחושת גרד ואדמומיות חולפת, אבל יש גם את אלו שיפתחו תגובה אלרגית. האם אפשר להמנע מעקיצות ומהן הדרכים לטפל בהן?

האביב הוא העונה הכי ריחנית ופורחת בשנה, אך יחד עם התחדשות הטבע מתעוררים לחיים גם החרקים. מלבד יתושים, מגוון מעופפים אחרים עלולים להיכנס אלינו הביתה ולעקוץ. אז איך נתמודד עם עונת העקיצות? "הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מפני עקיצות היא כמובן להמנע מהן", אומרת שירלי סלומון-קטרון, רוקחת ברשת סופר-פארם.

מי בא לעקוץ?

הכוכבים הבולטים של העונה הם כמובן היתושים, או למעשה, היתושות. למרות שיתוש בוגר ניזון בעיקר מצוף פרחים, יתושות זקוקות גם לדם בעלי חיים כדי לקבל חלבון הדרוש להן לייצור ביצים. בזכות חוש ריח מפותח ויכולות תעופה זריזות, יתושות נוטות למצוא אותנו די בקלות ולעקוץ. עם רדת החשיכה יוצאות היתושות לחפש להן מקורות חלבוניים, או במילים אחרות – אותנו. חשוב לזכור שיתושים אינם מסוגלים לעוף מרחק רב, ולכן אם יש מתקפת יתושים בבית, כנראה שיש גם מקור מים עומדים באזור, שכדאי לטפל בו. שלולית, ברז דולף או ניקוז מזגנים לקוי, הם ברכה עבור היתושים, וקצת פחות עבורנו.  

למה זה מגרד?

כשהיתושה עוקצת, היא מחדירה לגוף חומרים נוגדי קרישה, שמסייעים לה לשאוב יותר דם, אך גם גורמים להפרשה טבעית של היסטמינים בגוף. אותם היסטמינים מרחיבים את כלי הדם באזור, ולכן נראה אדמומיות ונפיחות. נוכחות היסטמינים משפיעה גם על פעילות מערכת העצבים שלנו, ולכן אנו חשים גרד מקומי טורדני.

את התגובה לעקיצה ניתן לחלק לשלוש:

אדמומיות חולפת. האזור שנעקץ הופך אדמומי, עם תחושת כאב מקומית ונפיחות קלה, שחולפת לאחר מספר שעות או ימים.

תגובה מקומית מפושטת. כשהעור שלנו הופך נפוח והתגובה מתפשטת מעבר לאזור העקיצה. התגובה המפושטת לרוב מגיעה לשיאה תוך 48 שעות, וחולפת לאחר מספר ימים של טיפול.

תגובה אלרגית. תגובה אלרגית לעקיצות עשויה להתבטא באודם ונפיחות מתמשכת, גרד וחום מקומי ולעיתים אף לערב קושי נשימתי. "במקרה שיש חשש לתגובה אלרגית, מומלץ להיוועץ ברוקח או רופא שינחו אותנו מהו הטיפול מתאים", מדגישה סלומון-קטרון.

הגנה מונעת

כבר אמרנו שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם עקיצות החרקים היא להמנע מהן. אבל האם ניתן באמת לעשות את זה? "אפשר להיעזר ברשתות על החלונות, או להקפיד לסגור אותם עם רדת החשיכה, כאשר היתושות יוצאות לסיבוב לילי", מציעה סלומון-קטרון. מומלץ גם להשתמש בתכשירים דוחי יתושים, המכילים תרכובות ריח שהיתושים אינם מחבבים. "אפשר להיעזר בתכשירים למריחה ישירה על העור, במדבקות שמכילות תרכובות ריח, או באלו שאפשר לטפטף או לרסס בחלל הבית, על הבגדים, המצעים או הוילונות". כשיוצאים מהבית, כדאי להקפיד על לבישת בגדים ארוכים מבד נושם, ולמרוח את העור בתכשיר מתאים. במקרה של תינוקות, מומלץ לחשוף אותם פחות לתרכובות ריח, ולהעדיף מנורה דוחת יתושים בחדר. את מיטת התינוק אפשר לכסות בכילה בשעות הלילה. "אפשר גם להשתמש במכשירים מפיצי ריח שמוטענים בחשמל, אך מומלץ שלא יהיו קרובים למיטה או לראש", מוסיפה סלומון-קטרון.

איך מטפלים?

גם אם נזהרנו, שמרנו ונמנענו, כמעט בלתי אפשרי לעבור את העונה מבלי להיעקץ. אז כיצד מטפלים בעקיצות? "כשאנחנו מזהים אזור עקוץ ומגרד, מומלץ לשטוף אותו במים וסבון ולמרוח קרם מקומי להרגעה", אומרת סלומון-קטרון. קרמים המכילים אלוה-ורה, קלנדולה או אנלטונין יסייעו להרגיע את הנפיחות והאדמומיות בעור. "כדאי גם לנסות להמנע מגירוד עד כמה שניתן, כדי לא לפצוע את העור ולגרום לזיהום משני", מוסיפה סלומון-קטרון. "אם הגירוד בלתי נסבל, אפשר לקרר את האזור באמצעות קרח או ג'ל מצנן". אם יש חשש לתגובה אלרגית, מומלץ להיוועץ ברוקח או רופא, שעשויים להמליץ על נטילת אנטי-היסטמינים. "אנטי-היסטמינים מהדור החדש אינם גורמים לתחושת נמנום ומיועדים לנטילה קצרת טווח", מוסיפה סלומון-קטרון.

מה עושים עם הילדים?

"כיום יודעים כי אנשים מסוימים נוטים להיעקץ יותר מאחרים, ובמיוחד ילדים", אומרת סלומון-קטרון. בילדים, העקיצות נוטות להיות מפושטות יותר, ובשל גילם הצעיר קשה להם להמנע מגירוד. "הסכנה בגירוד היא פציעה של האזור שעלולה להוביל לזיהום מקומי", מסבירה סלומון-קטרון. לכן, מומלץ להיעזר בתכשירים ייעודיים המותאמים לילדים, נטולי רעילות ועדינים לעור הילד או הפעוט. "ניתן להיעזר בתכשירים למריחה ישירה, במדבקות ייעודיות או בתכשירים לפיזור בחלל החדר, על הבגדים או המצעים".