מי שישמע: איך מתמודדים עם ירידה באיכות השמיעה?
ירידה באיכות השמיעה היא תופעה מאוד נפוצה. ממה היא נגרמת, מדוע חשוב לאבחן אותה ומה יכול לעזור לנו לשמוע טוב יותר?
3.3.2021
שמיעה היא אחד החושים החיוניים ביותר שלנו. היא מאפשרת לנו להיות בקשר עם העולם, ליהנות מסרט טוב או ממוזיקה אהובה, ובעיקר להיות בקשר אחד עם השני. ירידה באיכות השמיעה היא אחד המצבים הנפוצים ביותר בגיל מבוגר, אך היא עלולה לפגוע בנו בכל גיל, ואפילו בילדים. ממה נגרמת ירידה באיכות השמיעה ומדוע אבחון הוא הצעד הראשון לטיפול יעיל?
איך אנחנו שומעים?
האוזן בנויה משלושה חלקים: אוזן חיצונית, תיכונה ופנימית. גלי קול נקלטים על ידי האוזן החיצונית שמעבירה את התדרים לתעלת האוזן, הגורמת לרעידות בעור התוף. תנודות אלו משפיעות גם על עצמות השמע שבאוזן התיכונה, והן בתורן משפיעות על האוזן הפנימית המשדרת את המידע למוח. התוצאה של התהליך המורכב הזה היא שאנחנו יכולים לשמוע את הסביבה שלנו. ירידה בשמיעה עשויה להיגרם מפגיעה באוזן החיצונית, באוזן התיכונה או בשילוב של שתיהן. בתחילה אנחנו עשויים להבחין שקשה לנו יותר לשמוע אנשים מדברים במקום רועש, או שאנחנו צריכים להסתכל על הפה של אנשים כשהם מדברים.
ממה זה נגרם?
ירידה בשמיעה אופיינית ככל שאנחנו מתבגרים ועשויה להתרחש באופן הדרגתי, כך שלעיתים לא נשים אליה לב עד שהמצב יתחיל להשפיע משמעותית על איכות החיים שלנו. מעבר לתופעות פיזיולוגיות, ירידה בשמיעה עלולה לגרום לנו לחוש בושה או חוסר בטחון בקרבת אחרים, ולגרום לנו להמנע ממפגשים חברתיים. למרות שהסיבות לירידה דגנרטיבית בשמיעה אינן ברורות לחלוטין, נמצא כי חשיפה לרעשים לאורך השנים פוגעת ביכולת שלנו לקלוט ולעבד צלילים. אך ישנם גם גורמי סיכון נוספים שעלולים לפגוע בשמיעה שלנו, וחלקם אינם קשורים כלל לגיל. אז מה יכול להוביל לירידה באיכות השמיעה?
חשיפה לרעש. כשאנחנו נחשפים לעוצמות גבוהות של רעש, בין אם במסגרת העבודה, או בהאזנה למוזיקה בדציבלים גבוהים, אנחנו עלולים לגרום נזק לאוזן הפנימית.
גנטיקה. גם לנטייה גנטית יש השפעה על איכות השמיעה שלנו. אם אנשים במשפחה שלנו סובלים מבעיות שמיעה, אנחנו נמצאים בסיכוי גבוה יותר ללקות בהן.
צרומן - הצטברות שעווה באוזן. אחד הגורמים הנפוצים לירידה בשמיעה הוא הצטברות שעווה באוזן. השעווה היא חומר צמיגי שמופרש במטרה להגן על תעלת האוזן שלנו מפני חדירה של מים או גופים זרים, ומונע גם זיהומים באוזן. הצטברות חריגה של צרומן בתעלת האוזן גורמת לירידה באיכות השמיעה.
פגיעה או טראומה. ירידה באיכות השמיעה עשויה להיגרם מפגיעה בתאי העצב או בריסונים המסייעים להעביר את גלי קול למוח או כתוצאה מחבלה או טראומה בראש. לעיתים נחווה את הפגיעה בירידה ביכולת שלנו לשמוע טונים גבוהים, או שנתקשה להבין כשאנשים מדברים במקום רועש.
זיהומים באוזן. גם דלקות חוזרות ונשנות באוזניים עלולות לפגוע באיכות השמיעה שלנו.
תרופות ומצבים רפואיים. נטילה של תרופות מרשם או משככי כאבים מסויימים עשויים בטווח הארוך לפגוע בשמיעה שלנו. ישנם גם מצבים רפואיים שעשויים לפגוע בשמיעה דוגמת מחלות לב, סוכרת או לחץ דם גבוה.
מה קורה כשהשמיעה שלנו נפגמת?
"ירידה בשמיעה משליכה מיידית על איכות החיים שלנו, כי היא משפיעה על היכולת שלנו לתקשר עם העולם". מסביר רון גנות, קלינאי תקשורת. לירידה בשמיעה עלולות להיות גם השלכות על הבריאות הכללית שלנו. אנשים שסובלים מירידה בשמיעה דיווחו על עליה חדה במצבי דכדוך ודיכאון ונטייה להתבודדות. מבוגרים עם קשיים בשמיעה נאלצים להתמודד גם עם קושי תעסוקתי, ורבים מוצאים את עצמם נדחקים לעבודות שבהן לא נדרשת תקשורת עם אנשים. מבחינה בריאותית, נמצא כי פגיעה בשמיעה עלולה להאיץ תהליכים כמו דמנציה ואלצהיימר, ולהעלות את הסיכון שלנו ליפול ולהחבל. גם בילדים, ירידה בשמיעה עלולה לגרום למגוון תסמיני משנה דוגמת הפרעות בקשב ובריכוז, בעיות התנהגות או קשיים חברתיים. "אבל דווקא בשל כך, חשוב לזכור שירידה באיכות השמיעה היא תופעה מאוד נפוצה, ולא חייבים להתמודד עם זה לבד", מסביר גנות, "הסתרה או הכחשה של המצב רק תדחה את הפתרון ותגרום לעוד נזק".
מה אפשר לעשות אם השמיעה שלי מדרדרת?
"הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל לאבחן את המצב שלנו", אומר גנות, "מומלץ להתחיל עם בדיקת סינון שמיעה. זוהי בדיקה ראשונית שיכולה לתת לנו מושג על מצב השמיעה שלנו". אבחון איכות השמיעה יכול לסייע לנו בטיפול מוקדם בבעיה, לעכב הדרדרות נוספת וגם יעודד אותנו להכיר כל מיני עזרים חדשים וטובים. "היום אפשר להשיג מגוון אביזרי שמיעה יעילים שיכולים להקל עלינו בביצוע של פעולות יומיומיות", מסביר גנות. מעבר למגברי שמיעה עם יכולות עיבוד צלילי מתקדמות, יש כיום דיבוריות נוחות לשימוש הפועלות באמצעות התקן bluetooth, טלפונים עם הגברה מובנית, אוזניות לטלוויזיה או תוכנות המאפשרות חיבור לטלפון הנייד או לטלוויזיה. "אביזרי השמיעה של הדור החדש נוחים יותר לשימוש, וגם נראים יותר טוב", אומר גנות. אמנם, כל מכשיר שמיעה דורש תקופת הסתגלות, אך היא לא מאוד שונה מחבישת משקפיים בפעם הראשונה. "חשוב להבין שירידה באיכות השמיעה היא לא נכות", מדגיש גנות, "זו תופעה כל כך נפוצה ויש לנו היום את האפשרות להיעזר בטכנולוגיה כדי לשפר את השמיעה". אז בפעם הבאה שאתם מבקשים ממישהו לחזור על מה שאמר, או מגבירים את הטלוויזיה למקסימום, כדאי שתשקלו ללכת לבדיקת שמיעה, כי אבחון יכול לסייע לנו לחזור לחיים מלאים בעולם.