הירדמות עצמאית - איך ללמד את התינוק להירדם בעצמו?

תוכן שיווקי בשיתוף עם NUK

23.01.23 | מאת: חן ברזילאי
מדריכת הורים ויועצת שינה, יועצת למותג NUK מייסדת ושותפה של הקול הפנימי להורות

 

בגיל חמישה חודשים, הבייבי שלנו כביכול, כבר בשל ללמוד להירדם לבד. האומנם? כמו בכל דבר, זה תלוי בילד עצמו.
איך נדע שהתינוק שלנו בשל ללמוד להירדם לבד?

1. הוא מסוגל להיות על משטח הפעילות בצורה עצמאית ולא לדרוש ידיים או מענה מאיתנו כדי להירגע.
2. יש לו דרך להירגע לבד - מוצץ, שמיכי, בובה או משחק שיכולים לעזור לו לעבור את השלב הזה.
3. אם התינוק הגיע לשלב שאף אחת מהדרכים להירדמות לא עובדת וזה מצב מתסכל עבור כולם, כדאי להתחיל ללמד אותו להירדם באופן עצמאי.

קחו בחשבון וזה לא פחות חשוב, שגם אנחנו, ההורים, צריכים להיות בשלים לתהליך.
במידת הצורך כדאי גם לרתום עוד אנשים לתהליך, בן/בת זוג, סבא/סבתא או מטפלת במידה ויש.

אז מה עושים?

הבסיס ללילות שינה רצופים הוא לרוב הירדמות עצמאית. כזאת שמניחים את התינוק ער לגמרי והוא מצליח להירדם בעצמו - נשמע חלום בלתי מושג, אה? לאוו דווקא.

מומלץ שהתינוק יהיה במצב עשי''ר- ער לגמרי; שבע- גם מבחינת אוכל וגם מבחינה מוטורית, קיבל את מה שהוא צריך בזמני הערות שלו; יבש- חיתול נקי; רגוע- שהוא רגוע ויכול לשכב במיטה.

לפני כל הרדמה עושים טקס קצר של הרפיה על הידיים או לדוגמה על משטח ההחתלה. מומלץ לשים מוסיקה מרגיעה ולרקוד יחד בקצב איטי. כשהם רגועים, מניחים אותם במיטה ומאפשרים להם ללמוד להירדם לבד. מה זה אומר? כל עוד הם לא בוכים, ניתן להם להיות במיטה. ניתן להיעזר בחפץ, כדוגמת בובה רכה או משחק, בתנאי שהוא לא מרעיש או מאיר. חפץ מעבר מצוין נוסף הוא המוצץ. למוצץ, יש יכולת נפלאה להרגיע את התינוק.

אם הם יתחילו לבכות, כדאי לגשת ולנסות להרגיע אותם במיטה, ברוגע, בטפיחות, במגע נוכח, בליטופים. אם נרגעו - מעולה, הם יכולים להמשיך לנסות לסיים את התהליך. אם הם ממש בוכים, כמובן שנרים, נרגיע ונניח שוב וחוזר חלילה.

התהליך הזה יכול להימשך זמן מה וחשוב להיות מוכנים לזה. הלמידה של הירדמות עצמאית במיטה היא מיומנות כמו כל מיומנות אחרת. ולכן, חשוב שנהיה עקביים בדרך ההרדמה, ורגועים - נרצה לשדר להם שאנחנו איתם לאורך כל הדרך, כי הביטחון שלנו עובר אליהם במגע ובקול.

מענה לבכי - בייעוץ ובאימון של שינה לתינוקות, רוב הנושאים מתקשרים לבכי ולשאלה, האם לתת לתינוק לבכות? חשוב להגיד שבשנת 2022, יש שלל גישות נוספות וטובות אבל, לתפיסתי, תמיד מומלץ לתת מענה לבכי. הבכי שלהם הוא אמצעי תקשורת, דרך לאותת שהם צריכים אותנו. הייתי רוצה שהם יידעו שתמיד נחזור ונרגיע ונהיה שם בשבילם. נגיב ברוגע, בביטחון, נחזור על מילים ופעולת קבועות וכשיש בכי היסטרי, נרים שוב ושוב ונשרה ביטחון.

האם התינוק שלי יקום בלילה, גם אם הוא יודע להירדם בעצמו?

חשוב להבין שכל הילדים מתעוררים וזה לגיטימי ובסדר. המשימה שלנו היא בעיקר לעודד אותם לחזור לישון באופן עצמאי ככל האפשר. אם התינוק נרגע וחוזר לישון באמצעות מגע וליטוף או קול מרחוק, זה חלק מבניית הביטחון שלהם בעולם ותחושת הפרידה שלהם וזה בסדר ונורמלי. אם התינוק לא נרגע - יש לבדוק מדוע. אם הקימה היא לרגע והוא זקוק לביטחון, נמשיך להעניק זאת בסבלנות.

 

מרכיבים עיקריים המשפיעים על השינה של הילדים שלנו:

• עולם מוטורי וחושי: לכל ילד יש את קצב ההתפתחות המוטורית שלו. תפקידנו, ההורים, הוא להבין מה הדרך הכי טובה לילד שלנו להירגע. האם זה המגע? התנועה במרחב? לרוב, ילדים שנרדמים רק בעגלה או ברכב, יצטרכו הרבה תנועה, ועבור ילדים שלא אוהבים עגלה או רכב בכלל, מומלץ לשלב תרגילי תנועה במינונים קטנים, כדי להרגיל את הגוף.
• ויסות רגשי: עולם הוויסות הרגשי הוא תהליך נרכש. יש לתגובות שלנו כהורים יכולת גדולה להשפיע על הוויסות הרגשי של ילדינו והיכולת להכיל תסכול. לכן כבר מגיל צעיר, כשהם בוכים, מומלץ לא להרים אותם מיד, אלא לנסות להרגיע בעזרת הקול שלנו וכמובן בהמשך גם בעזרת מגע והרמה. אם ישנו חפץ מעבר שיכול לעזור לילד שלנו להיות עם עצמו, מה טוב.
• מערך משפחתי ומערכות יחסים: אנחנו מהווים את הסביבה הקרובה של הילדים שלנו, ובכך משפיעים גם על השינה. האם אנחנו סומכים עליהם שהם יכולים לעבור את התהליך או לא? האם אנחנו יכולים להיות שם לגמרי עבורם בחיבור, בדיבור, במגע?
• שגרה: כל אחד צריך שגרה, גם הילדים שלנו צריכים אותה. זמני ערות, חלונות שינה, סימני עייפות, כל אלו רלוונטיים לילדים שלנו. אם נבין מהו חלון השינה המתאים לתינוק, נזהה סימני עייפות ונתחיל הרדמה בזמן, ככל הנראה, נמנע מצב של עייפות יתר וקושי בהירדמות. במידה וראיתם סימני עייפות קחו אותם לחדר שלהם והרגיעו. הניחו אותם במיטה במצב עשי''ר ותנו להם להירדם.

לסיכום, השינה של הילדים שלנו היא אחד הנושאים הכי מעסיקים הורים והכי מעייפים שיש. מה שחשוב להבין זה, שהילד שלכם הוא שלכם, ולכל אחד יש את טביעת האצבע שלו. זיכרו שאתם פועלים ביחד עם הקול הפנימי שלכם ורק כך תצליחו לעזור להם להיות נינוחים יותר, להרגיש בטוחים יותר ולהצליח להירדם עצמאית ולרכוש מיומנות והרגלי שינה.